"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה'... נותן לך" {שמות כ', י"ב}
"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" - "דרשו רבותינו ז"ל: לעולם שכולו ארוך. כי רבותינו ז"ל אמרו: "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא" {מסכת עירובין י"ג, ע"ב}. ואם כן קשה, למה נברא? ופירש רבנו {בלקוטי תנינא} שכפי פגעי העולם הזה, בודאי טוב שלא נברא. אבל בשביל התכלית, בודאי טוב מה שנברא. כי אי אפשר לנשמה להשיג התכלית בחינת שבת, כי אם על ידי שעוברת בזה עולם המעשה." {לקוטי הלכות, יתרו}

יש תכלית נצחית
"למען יאריכון ימיך" - נסמך דוקא למצוות כיבוד הורים. כי אפשר להקשות, למה על האדם לכבד את אביו ואת אמו, שהביאו אותו לעולם הזה, הרי טוב לאדם שלא נברא משנברא? כמו שיש בני האדם הקובלים ואומרים 'למה בכלל באנו לעולם', הרי אנו סובלים יסורים ונוחתות עלינו כל מיני צרות, כמו שכתוב: "אדם לעמל יולד" {איוב ה', ז'}, "קצר ימים ושבע רגז" {שם י"ד, א'}. אלא שכל זאת היה נכון, אילו לא היינו באים לעולם בשביל תכלית. אך אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו! באנו לעולם בשביל התכלית! אפילו הפחות שבפחותים, כדאי לו היסורים שבעולם הזה בשביל התכלית, שהיא עולם הבא, יום שכולו ארוך. בבחינת "למען יאריכון ימיך".
כמו שאומר השיר: "ומה התכלית של זה הכאב, אם לא לנענע לי את הלב" {מאת המשורר שולי רנד}. כי מי שהוא חכם ורואה את הנולד חושב, למה לי לסבול כל כך הרבה בעולם הזה, כשבסוף יגיע יום המיתה וכל הטרחה שטרחתי תלך לאיבוד, כי לא אקח איתי מאומה אלי קבר, כמו שאומר הפסוק: "אל תירא כי יעשיר איש... כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו" {תהלים מ"ט, י"ז-י"ח}. אלא שהוא טורח ויגע להיטיב מעשיו בעולם הזה, כדי שלאחר המיתה יזכה לחיי נצח, שעליהם נאמר: "עין לא ראתה אלקים זולתך..." {ישעיה ס"ד, ג'}.
ובשביל התכלית הנצחית, בודאי שמחויב כל אדם לכבד את אביו ואמו, שהביאו אותו לעולם. כי כך יוכל לזכות לחיי נצח. זכות גדולה שאין לשאר אומות העולם, אלא רק לעם ישראל.

חמש הדיברות הראשונות
אומר רבי נתן, שכל חמש הדיברות הראשונות מדברות על התכלית, שיכול להגיע האדם בעולם הזה. שזה בבחינת 'שבת שמא דקודשא בריך הוא' {זוהר יתרו דף פ"ח, ע"ב} – שמכירים את ה' יתברך. כמו שמבאר רבי נתן על הדיברה הראשונה: "אנכי ה' אלקיך..." {שמות כ', ב'} - עיקר קבלת התורה והמצוות הוא האמונה, שהיא יסוד כל התורה והמצוות. כמו שכתוב: 'כל מצוותיך אמונה' {תהלים קי"ט, פ"ו}, שצריך להאמין בה' יתברך ולבטל אמונות כזביות. כמו שלומדים מחמש דיברות ראשונות.
אמונה בה' אנו למדים מהפסוקים: "אנכי ה' אלוקיך", "זכור את יום השבת" ו"כבד את אביך ואת אמך" בבחינת 'כל מצוותך אמונה' {שמות כ', פסוקים ב' ,ח', י"ב}. ומהפסוקים "לא יהיה לך אלהים אחרים...", "לא תעשה לך פסל וכל תמונה..." ו"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא", אנו למדים להתרחק מאמונות כזביות.
ואיך זוכים להגיע לתכלית הזו של הכרת ה' יתברך, בחינת 'שבת שמא דקודשא בריך הוא'? על ידי שכופה את יצרו ומשבר את תאוות לבו, שמזמנים לו החיים בעולם הזה.

חמש הדיברות האחרונות
ואילו החמש דיברות האחרונות שהן: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר" ו"לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו... וכל אשר לרעך" {שמות כ', פסוקים י"ג, י"ד}.

חברות יקרות!
דיברות אלו, חברות יקרות, מרחיקות אותנו מעבירות שבין אדם לחבירו. כי כאשר אנו מתרחקים מקנאה, שנאה ותחרות, אזי החיים שלנו כאן בעולם הזה הינם יותר טובים ויותר ערכיים. כי אין כמו לחיות בשלום עם הסובבים אותנו. ראשית, אנו בשלום עם עצמנו, הנפש שלנו יותר שלוה ורגועה. שנית, יש לנו את כח הרצון והמוחין לעבוד את ה' בשמחה ולזכור תמיד, שה' הוא מלך העולם והוא מסובב את כל הסיבות. בבחינת "אנכי ה' אלקיך".
סיפורי צדיקים - חיי נצח לעומת חיי שעה
מעשה שהיה ביהודי עני, קשה יום ומדוכא ביסורים. ביקש היהודי לבוא לפני רבו ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זצ"ל, כדי להשיח את ליבו. המתין בתור, אך התור לא התקדם, מכיון שעשיר אחד נכנס קודם והתמהמה אצל הרבי זמן רב. קצרה רוחו של העני והעיכוב זרה מלח על פצעיו.
כעבור שעה ארוכה, יצא העשיר הנכבד והעני נכנס. הושיט לרבי את פתקתו ותינה את צרותיו. שמע הרבי וברכו בלב נרגש. "זהו"? שאל העני: "אין לרבי מה לאמור לי? הרי כעת יצא מהרבי העשיר. והרבי הקדיש לו זמן רב. אז למה הרבי לא מקדיש לי את אותו הזמן?"
השיב לו הרבי ואמר: "איתך ועם שכמותך, אין לי בעיה, הרי אין לך ממון רב ולכן ראשך אינו מונח יותר מדי בחיי שעה. מחובר אתה לבורא וחיי הנצח תמיד עומדים לנגד עיניך, לכן קל לי להרגיש אותך ולברך אותך במה שאתה צריך. אך העשיר הלז מונח כולו בחיי שעה, בגלל עסקיו המסועפים. לכאורה, הוא אינו חסר מאומה, אך כדי לחדור אל ליבו ולחבר את נשמתו לחיי הנצח, צריך לקלף שכבות רבות של זחיחות הדעת וזה לקח לי זמן רב..."
יהי רצון, שנצליח גם אנו, לחיות בעולם הזה ולהביט תמיד למעלה.