"ויסב אלקים את העם דרך המדבר... וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים" {שמות י"ג, י"ח}
"ויסב אלקים את העם" - "זה בחינת גודל הטלטולים והיסורים שצריכים לסבול קודם שבאים לארץ ישראל. וצריכים לסבב בכמה דרכים, קודם שבאים לארץ ישראל. וכמו שכתוב 'ויסב אלקים' והכל בשביל קיבוץ הנידחים. כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל בכוונות: 'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ', שבכל מקום בעולם שאחד מישראל נדחה לשם בגלות, בארבע כנפות הארץ, נחשב כאילו כל ישראל גלו לשם ועל ידי זה מברר ניצוצות משם ועל ידי זה באים לארץ ישראל." {לקוטי הלכות, בשלח}

בירור ניצוצות
כיום, ברוך ה', עם ישראל נמצא בארץ ישראל ומרובים בה לומדי התורה. אך רבים רבים עדיין מפוזרים בכל מיני ארצות, במקומות הרחוקים מהקדושה. גם במקומות שהיהודים שם הם מיעוט שבמיעוט. ורוב היהודים, הגרים במקומות אלו, אינם שומרי מצוות וישנם אפילו, שיודעים מעט מאוד על יהדותם.
אומר רבי נתן, לכאורה איך אפשר לומר, שעל ידי יהודים כאלו מתבררים הניצוצות ממעמקי הקליפות. ומשיב, שזה מנפלאות הבורא יתברך. ובאמת, אי אפשר להבין זאת בשכל הפשוט. אבל עיקר הגלות בין הגוים הוא בשביל לברר את הנידחים, שהם הניצוצות שנידחו בעמקי הקליפות. כמו שכתוב במסכת פסחים: לא גלו ישראל בין העובדי כוכבים, "אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" {מסכת פסחים פ"ז, ב'}. ואמנם, דוקא בדור שלנו, רואים שרבים הם המתגיירים, שהגיור שלהם לשם שמים, המקבלים עליהם עול מלכות שמים.
מסופר על בחורה, גויה, שעלתה מרומניה לארץ ישראל בתור זמרת. במשך הזמן, היא טעמה את טעם היהדות בצעד אחר צעד, עד שהתגיירה והצטרפה לעם ישראל. שאלו אותה, האם הייתה מעדיפה להיוולד כיהודיה. השיבה שזו שאלה קשה, כי הרגע בו הפכה ליהודיה כשרה, היה רגע מכונן ומרגש ביותר... רגע שיהיה חרוט בלבה לעד.

הגלות כתיקון
לכאורה, מאחר שחטאו עם ישראל בארץ ישראל, הגלה אותם הקב"ה לארץ העמים, עד שישובו בתשובה. אומר רבי נתן: והדבר קשה מאוד, איך יהיה התקווה שבחוץ לארץ ישובו ישראל? ומה אם במקום חיותנו וקדושתנו, שהוא ארץ ישראל, התגבר על ישראל היצר הרע עד שהחטיאם, איך יהיה תקווה שבחוץ לארץ, שהוא ארץ העמים, שם יתוקנו וישובו ישראל? הלא ה' יתברך רוצה בתיקוננו ואינו חפץ לנקום בנו. רק כל הגלויות והצרות הם בשביל תיקון. כמו שכתוב: 'ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת' {דברים ד', כ"ט}.
ואמנם, איך יתכן, שבארץ ישראל לא ביקשנו וחיפשנו את ה' ובחוץ לארץ נדרוש ונבקש אותו? אומר רבי נתן, גם זה מנפלאות הבורא ומסתרי פלאותיו. ואכן, רואים היום רבים מן הצעירים, שעוזבים את הארץ, מטיילים ומסתובבים בעולם, שותים מכל מיני בורות נשברים, מנסים להרוות את צמאונם במים מלוחים, פוגשים כל מיני עמים ומנסים להתערב בין הגוים. ודוקא לאחר המסע הארוך, שבים הם לארץ ישראל ומקבלים על עצמם עול תורה ומצוות.
"וזהו בחינת כל הירידות והנפילות, העוברים על כל אחד מישראל, לפי בחינתו ומדרגתו... אשר נדמה להם כי אפס תקוה חס ושלום. בפרט עכשיו בסוף הגלות, באחרית הימים האלה, בעקבתא דמשיחא... אף על פי כן, סוף כל סוף כולם יתוקנו ולא יהיה נאבד שום אחד מהם... כי באמת יש לפעמים, שדוקא כשהאדם מגיע למקום נמוך ורחוק מהקדושה מאוד, שם דוקא יתעורר בהתעוררות גדול לה' יתברך". {שם}

בגלות מבקשים את ה'
שואל רבי נתן, לכאורה, למה דוקא כשעם ישראל בגלות בין הגוים, הם מתעוררים ומבקשים את ה' יתברך ולא מבקשים אותו כשהם בארצם? ומשיב: שכשעם ישראל היו בארץ ישראל, הראה להם ה' יתברך חיבה יתירה. והיו קרובים אליו מאוד ונדמה להם שכבר הם סמוכים לה' יתברך, ולכן לא ביקשו אותו מספיק והתרשלו בעבודתם. והיצר הרע חתר אחריהם בכל עת, עד שהתגבר עליהם והחטיאם. וזה מה שכתוב בשיר השירים: "הסבי עינייך מנגדי שהם הרהיבוני" {שיר השירים ו', ה'}. ורש"י אומר שם, שמרוב חיבה שהראה להם בבית המקדש, על ידי זה מרדו בו. ועוד סיבה, אומר רבי נתן, שבארץ ישראל יש קדושה גדולה ביותר, וכשלא התנהגו בקדושה כראוי, פגמו בבחינת עבירה גוררת עבירה, עד שנאלצו לצאת לגלות ולהתפזר בין העמים.
ואכן, הארץ היתה שוממה שנים רבות, עם ישראל נפוץ בין העמים ממזרח עד מערב, מצפון ומים, חי בין הגוים וסבל רדיפות רבות. גם מבחינה רוחנית כמו בימי האינקויזיציה, שנאסר עליהם לקיים מצוות. גם מבחינה גשמית, כמו בתקופת השואה, שבתחילה הצרו את צעדיהם של היהודים ולבסוף נעשה בהם טבח נורא. ובכל התקופות והזמנים ניסו עם ישראל להשתלב בין הגוים. אך דוקא אז חטפו מכות והתעוררו לשוב אל ה' יתברך והשתוקקו לשוב אל ארץ ישראל. כמו שעינינו רואות היום, שארץ ישראל מיושבת ביהודים, בזכות שומרי המצוות ולומדי התורה. ורבים מהשוהים עדיין בחו"ל, מרגישים שהקרקע בוערת תחתם ורוצים לעשות עליה. בבחינת "ממך אליך אברח" {מאת הפייטן שלמה אבן גבירול}. כולנו תפילה, שארץ ישראל תהיה מוצפת ביהודים, שיגיעו מכל ארצות תבל, כמו שאומר הנביא: "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש, בירושלים" {ישעיה כ"ז, י"ג}. אמן.

נשים יקרות!
עלינו לדעת שלנו, הנשים, יש כח תפילה מאוד עוצמתי וכן מן הראוי, שאנו נישא תפילה לבורא עולם, לתת בלב היהודים, הנמצאים בחו"ל, חשק ורצון לעלות לארץ ישראל. וכן לנו, הנשים, יש כח שכנוע, ומי שיש לה קרובים או ידידים, מן הראוי לדבר על ליבם שיעלו לארץ ישראל, כי אם לא עכשיו אי מתי? הגאולה כבר קרובה וכולנו רוצים לזכות ולהקביל את פניו כאן בארץ ישראל, אשרי המצפה ויגיע!